English   דף הבית   תרומות לפרויקט   המצפור   הסיירת   הצוות   הספד   החזון   עידו שפירא ז"ל  
 

לזכרך שָׁפִּי,
אנו, צוות מרץ 2004, הצוות שצעד עמך לאורך שנתיים, שלחם אתך בגזרות השונות, חבריך לצוות, שלפני שהלכת ממנו, דאגת להתקשר ולשאול תמיד לשלומם..
לזכרך, אנו מקימים ובונים מִצְפּור – "מצפור הסיירים" – כך ייקרא שמו.
המצפור ימוקם ברכס כרמיה שבהר הכרמל.
מצפור זה יסמל , בראש ובראשונה את אהבתך לטבע, את ניווטיך המושלמים והמדויקים לאורך כל שירותך הצבאי. מצפור זה יעניק לנו מקום מפגש וזיכרון – לנו ולחיילים רבים נוספים – על-מנת להכיר אותך טוב יותר, להשקיף אל הנוף הקסום ולראות מה השארת לנו בעוזבך: חיים וידע, ניסיון ורגשות, שילוו אותנו לאורך כל חיינו.
וכמובן, מצפור זה יהֵא למשפחתך גַלְעֵד-חַי, יפה כמוך. יש כל-כך הרבה מה לספר ולכתוב אודותיך, אחינו המיוחד.
היום, לאחר יותר משנתיים מאז הלך מעמנו עידו, אנו מבקשים סיוע, בכל דרך, על-מנת להנציח את זכרו.
בתכנון ובעיצוב המצפור הקפדנו בראש ובראשונה על יכולת שימור הטבע מבלי להזיק.
אנו, שהלכנו וניווטנו לאורכה ולרוחבה של ארצנו, סבורים ומאמינים, כי ישנה חשיבות עליונה לשימור הטבע. על-כן רואים אנו בעינינו מקום ייחודי שלא יכיל פריטים סינתטיים ואף מזהמים, אלא יכיל פריטים המתאימים לצביון המקום – אבנים וסלעים טבעיים בתוך האזור עצמו, שבילים קיימים ועצמים שאינם פוגעים בצמחייה הירוקה ועתירת-היומין.

צורתו של המצפור תהיה עגולה, שתאחד ותקיף את העומדים בה. המשטח עצמו יהא מקום ללא צמחייה, כדי שלא ניאלץ לפגוע בִּיפִי-הסביבה במהלך בנייתו.
המצפור ישקיף אל הנוף עוצר-הנשימה, ויהווה מקום-מפגש, שיעצור לרגע את הזמן – להתייחדות.

בבוחרנו את המקום, שמחנו לגלות כי שביל ישראל עובר עשרות מטרים בודדים מתחתיו. בשביל יותקן שילוט מתאים, שיוביל אליו, וכך יגיעו המבקרים – יחידים ומשפחות, חיילים צעירים וותיקים וכל מי שירצה בכך - אל נקודת התצפית, שתעניק לצופה מקום מנוחה, הנאה ותחושה של מרחבים. זה יהיה מקום שבו נוכל לדבר, לשתף, לספר, להעניק חום ואהבה למשפחת שפירא, ובזה יהיה נוחם למשפחה וגם ליחידה מצולקת האירועים.
הכול – עדות חיה לחברנו עידו, שניווט בבטחה בין השבילים והסלעים, הגבעות, ההרים והצמחים, שאותם אהב.
עם סיום הכשרתנו הצבאית ותחילתן של משימות הלחימה, למדנו והבנו כי לפיתוח ולהכשרה יש חשיבות עליונה. מכאן הערכתנו לאם שמגדלת ילדיה לערכים ולחינוך טוב והולם, למורה בבית הספר, שמלמדת ומחנכת תלמידיה באהבה, ולמפקדינו, שהכשירו אותנו, ולכן התנדבנו גם אנו להכשיר צוותים צעירים ולהדריכם באופן הטוב ביותר.
כיום אנו רואים את בניית המצפור, את הרצון להנציח את עידו ז"ל, ואת הפיתוח הסביבתי והציוני כערך עליון. אנו מבינים, כי יש לשמר ולפתח את הטבע וסביבתו, וכמובן להנציח את יקירינו.
מדינת ישראל רוויה בכאב, בצער ובמצבות זיכרון. אולם ללא אותן אנדרטאות, ללא אותם מוזיאונים, ללא אותן נקודות ציון, לא נוכל לשמר ולהנחיל לבאים אחרינו את ההיסטוריה, את העבר וההמשכיות הקיימים במדינת ישראל, ולא נוכל להאמין ולקוות לעתיד טוב יותר.